ההגדרה הרפואית:

 

הפרעת קשב וריכוז עם/ללא היפראקטיביות על פי  ה DSM-IV האמריקאי הינה  הפרעה המתמידה במשך 6 חודשים לפחות ברמה של אי-הסתגלות וחוסר בשלות. המטופל סובל או מחוסר קשב או מהיפראקטיביות-אימפולסיביות (או שתיהן) כפי שמוצג על ידי:

 

 

האפיונים צריכים להיות נוכחים בשתי מסגרות לפחות, למשל בבית הספר, בעבודה, בבית.ההפרעה פוגמת בתפקוד בבית הספר או בחברה או בעבודה.

הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירו-פסיכולוגית שכיחה העלולה לגרור פגיעה משמעותית באיכות החיים, מימוש מועט של הפוטנציאל האישי וסבל במגוון מישורי החיים. עם זאת, היא ניתנת לטיפול במידה רבה ביותר!

מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז לרוב אינם מאובחנים או שהם מטופלים באופן חלקי. הנזקים המצטברים עם השנים ללא טיפול מתבטאים בשכיחות גבוהה יותר של מצבי דיכאון וחרדה, תאונות דרכים, התמכרויות וככלל פגיעה באיכות החיים.

הגישה הטיפולית משלבת טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי המכוון בעיקר להרגלי חיים, ויסות ואימון אישי ADHD COACHING.

המהות של הפרעת הקשב היא בעצם הפער הבלתי נסבל בין יכולות מצוינות ומגוונות לבין בצועים דלים יחסית. אנשים עם הפרעות קשב חווים את עצמם כלא מספיק טובים, לא מספיק "מתאמצים".
החברה הסובבת אותם כועסת על ביצועים לא מתאימים ובפער גדול מהמצופה מהם.
לאורך שנים ארוכות שהם סופגים קיטונות של רותחין מכל הסובבים אותם: הורים, מורים, חברים וכו', הם לאט לאט מפנימים את הביקורת המוטחת כלפיהם, וחווים את עצמם כעצלנים, לא רציניים, כאל מי שאי אפשר לסמוך עליהם, לא מסיימים עניינים שהתחילו, מאחרים, לא ממשים הבטחות שהבטיחו לעצמם או לאחרים. ומצד שני, הכשרונות המיוחדים בתחומי האומנות, דרמה, מוסיקה, יחסים בין אישיים וכו', יוצרים דימוי עצמי מבולבל מאד ורגיש מאד, מכיוון שאנשים עם הפרעות קשב רגילים לספוג ביקורת קטלנית, הם לרוב מפנימים את הביקורת החיצונית, ומגבשים דימוי עצמי נמוך שלא תואם את היכולות המצוינות שלהם.
ילדים עם הפרעות קשב גדלים להיות מתבגרים עם הפרעות קשב, ומהר מאד בוגרים צעירים עם הפרעות קשב, שבתהליכי ההתארגנות שלהם, ובביצוע מטלות ישנם שיבושים וההתארגנות לקויה.
מצד שני, יש להם יכולות תקשורת בינאישית מצוינות, והם זקוקים לקשר וחווים אותו באינטנסיביות רבה. לכן, מהר מאד הם נמצאים בתוך מערכות זוגיות סוערות שבמידה רבה משחזרות בעוצמה רבה עוד יותר את אותו הקיטוב בתפקודים הביצועיים שלהם לקיטוב הדרמטי בינם לבין בני זוגם.
לרוב הם בוחרים באופן לא מודע בבן זוג ללא הפרעות קשב, ואולי אפילו מאורגן יותר ומחובר היטב לקרקע, שמייצג את הדרישות של החברה באופן חריף וחד משמעי עוד יותר.
גורמי החיכוך בזוגיות עם הפרעת קשב הם אינסופיים, ובעיקר על העניינים הקטנים של החיים: ארגון וסדר של המרחב הפיזי, ארגון וסדר של מרחב הזמן, התמדה ועקביות בביצוע מטלות ועוד.
דווקא בעניינים המהותיים: הקשר הרגשי, המשיכה המינית, ותחומי עניין משותפים הם לרוב טובים מאד, ויוצרים עוד יותר בלבול וקיטוב בין המקומות הטובים והנעימים בקשר לבין המקומות הקשים והכואבים.
אנשים עם הפרעות קשב חווים הן את עולמם הפנימי והן את עולמם החיצוני החיצוני, כעולם קוטבי וקיצוני במהותו, ואחד האפיונים הבולטים של עולם קוטבי זה היא תפיסת העולם הפרפקציוניסטית האופיינית לאנשים עם הפרעות קשב של תפיסה האומרת הכל או לא כלום.
"או שאני מבצע את המשימה באופן מושלם או שאני לא עושה כלום"
" או שאני מייצר מערכת זוגית טוטלית, או שלא"
או שאני לומד באופן אינטנסיבי מקצוע חשוב וקשה כדי להגיע לתואר או שאני לא לומד כלל".
תפיסת העולם הטוטלית הזאת מייצרת מצבים קיצוניים המקשים על התנהלות יום – יומית רגועה ונינוחה. כל הזמן נוצרות דרמות ואירועים מסמרי שיער, שמצד אחד מניעים את בן הזוג בעל הפרעות הקשב ומצד שני מקשים על בן הזוג ללא הפרעת הקשב, אך מאידך גיסא מרגשים אותו ומוציאים אותו מהרוטינות הלעיתים משעממות.

מה בתפקודו של בן זוגך מפריע לך ביותר?
מה אתה מצפה מבן זוגך לשנות באופן התנהלותו?
אילו שינויים היית רוצה שיקרו בתפקודו של בן זוגך?
אילו שינויים היית רוצה שיקרו בהתייחסותו של בן זוגך אליך?

בן הזוג המאורגן, הממוקד, המסודר, זקוק לאותו סדר ואירגון ומצפה שאכן תתרחש התנהלות מאורגנת וממוקדת.
אך מהר מאד מתברר שהציפיות הללו רחוקות מלהתממש. בן הזוג עם הפרעות הקשב לא רק שלא מייצר סדר וארגון, אלא מייצר בלגן היסטרי בכל תחומי החיים- בלגן במרחב הפיזי. הבגדים, הציוד האישי אף פעם לא חוזרים למקומם, ובתוך חמש דקות מרגע שהגיעו הביתה הם מייצרים בלגן אטומי.
תחום מרכזי ומשמעותי הוא הבלגן במרחב הזמן: הם לא עומדים בלוחות זמנים, תמיד מאחרים לפגישות או מאחרים לחזור הביתה, לא מבצעים את כל המטלות שנדרשו מהם, מכיוון שבזמן שהיו אמורים לבצע כך וכך מטלות, נסחפו למקומות אחרים, לא ערכו הערכה מדויקת של מרחב הזמן הנדרש לבצוע כל מטלה, קפצו מעניין לעניין, התחילו לבצע מספר מטלות במקביל אך לא סיימו אף מטלה ועוד.
ההתנהלות הזאת שמידה מסוימת היא סזיפית, מכיוון שהיא לא מגיעה למטרתה הסופית, משגעת את בן הזוג ללא הפרעת הקשב, מכיוון שעבורו בצוע מטלות במרחב זמן נתון היא משימה פשוטה ומובנת מאליה, ואין הוא מסוגל לתפוס איך זה יכול להיות שהעניינים לא מתקדמים במהירות וביעילות.

עוד אלמנט דרמטי בפערים בתפקוד בין בני הזוג הוא בקצב. קצב בצוע המטלות, קצב ההתנהלות, קצב ההתארגנות לקראת בצוע המטלות, המעברים ממשימה אחת לאחרת.

פתרונות לזוגיות עם הפרעת קשב:
1. חלוקת תפקידים מתאימה על פי החוזקים והחולשות של כל אחד מבני הזוג.
2. קבלה, קבלה, קבלה. פתוח היכולת של שני בני הזוג להכיל את התכונות המעצבנות והמתסכלות של בני זוגם. בן הזוג המאורגן צריך ללמוד להכיל את חוסר הסדר והארגון של בן זוגו. בן הזוג המבולגן צריך ללמוד להכיל את כעסיו, דרישותיו וקפדנותו של בן זוגו.
3. בן הזוג הממוקד צריך ללמוד להכיל את התפזרותו וחוסר המיקוד של בן זוגו, להיות סובלני לחוסר הקשב, לאי סיום מטלות, למעברים חדים מעניין לעניין. בן הזוג עם הפרעת הקשב צריך ללמוד להכיל את ההצמדות למטרה ללא סטיות.

אם בן הזוג הממוקד הולך בקו ישר למימוש מטרתו, בן הזוג עם ההפרעה הולך בזיג זג, מתרחק מהמטרה ולעיתים קרובות לא מגיע אליה.

התסכול של אנשים עם הפרעות קשב היא שיש להם צפיות ומטרות גבוהות במיוחד, אך האופן של ההתנהלות שלהם בלתי יעיל בעליל , ועל כן הם סופגים ביקורת קטלנית הן מעצמם והן מהסובבים אותם. לעיתים קרובות , הם מצפים שבן הזוג המאורגן והממוקד יקבל אותם כפי שהם ואף ירגיע אותם
ויסלח להם, על תפקודם הלקוי אך זוהי משימה קשה במיוחד לבן הזוג הממוקד.
לכל אחד מבני הזוג יש משימה התפתחותית לא פשוטה שבכוחות משותפים ,במודעות למורכבות הבעיה ובעזרה חיצונית נכונה יוכלו לממש ולבצע אותה לטובת כל אחד מהם ולטובת הזוגיות.