על ADHD
 

ADHD: מבחינה הסטורית תופעה מוזרה. אין ספק למי שפוגש אותה או חווה את זה, התופעה מובהקת. מצד שני למרות שהנושא מאובחן ההסברים רבים, הטיפולים גם ויש הרבה דיסאינפורמציה בתחום. זה ייחודי לתופעה זו שונה מהפרעות נפשיות אחרות.

אבחונים ראשונים בהיסטוריה: שנות ה 20-30 של המאה הקודמת. קשב הוא לא באמת ההפרעה, אך כך זה נקרא. ב DSM האמריקאי (ספר הדיאגנוסטי להפרעות נפשיות המוצא לאור על ידי האגודה הפסיכיאטרית של ארה"ב) מעין דפי זהב של הפרעות נפשיות אמריקאי, בכל מהדורה רואים הגדרה שונה ל ADHD. הטיפול במשך כל השנים ,למרות הרבה מחקרים הוא שמרני. הנושא התרופתי מקבל תוצאות של 70% אחוז אפקטיביות ,בעיקר ריטלין.

תופעת ה ADHD במבוגרים: תופעה חדשה מבחינת הכרה מחקרית. רוסל בארקלי חקר את התופעה בתחילת שנות ה 90. הוא עשה מעקב על ילדים שעברו אצלו אבחון וטיפול והתברר שאחרי גיל 20, 60%-70% עדיין התאימו לקריטריונים של ADHD  עד 1990 חשבו ש ADHD זו תופעה שחולפת לאחר גיל ההתבגרות. מה שקרה כנראה זה שבין גיל 14 ל 16 הילדים היו יוצאים מהמערכת ולכן חשבו שזה עבר. בניגוד לבי"ס, בשוק הפתוח יש יותר אפשרויות תעסוקה ,אפשרויות שמאפשרות לאדם עם ADHD למצוא סביבה מתאימה יותר למגבלותיו וכישוריו.

אבחנה:

1. רציפות הקשב - קושי לשמור על רציפות הקשב

2. אימפולסיביות - אי היכולת להגיב

3. היפראקטיביות -  מוטוריקה.

משותף לשלושתם: מתמקד בנושא של גירוי תגובה. המוח לא יכול לא להגיב לגירויים בסביבה.

התגובה בהפניית קשב. במצב שאין ADHD יש אפשרות לעשות אינהיביציה – לא להגיב. אם רוצים להקשיב מאוד למרצה ויש רכב שמצפצף בחוץ, יכולים לא להגיב לרעש.
 
יש מורכבות נוספת – אדם עם ADHD מתקשה לא להגיב גם לגירויים מבפנים ואז מקבלים שרשרות אסוציאטיביות – מילה גוררת מילה, מחשבה גוררת מחשבה. ואז מקבלים אנשים שנראים חולמניים.

היפראקטיביות – לא רק הקשב מופנה גם המוטוריקה, יש אי שקט מוטורי, אי יכולת לא להגיב מוטורית. אם היו מתכננים את הסביבה הכי לא מתאימה לאנשים עם ההפרעה, זה היה נראה מאוד דומה לבי"ס טיפוסי. לכן רוב הילדים מאובחנים בבי"ס.

הסוציולוג החינוכי פרופ' מיכאל חן אמר פעם שיש שני דברים יציבים בתחום החינוך:

  1. הישגיות בחינוך תהיה תלויה ברקע סוציו אקונומי.
  2. הוראה פרונטלית של מורה מול 30-40 תלמידים לא הולכת להיעלם.

המרכיב השני, הוראה פרונטלית קריטי לגבי ילדים עם ADHD כי זה דורש מהם את הבלתי אפשרי מבחינתם: קשב לגירוי אחד ודיכוי קשב לארבעים גירויים אחרים למשך שבע שעות ביום.

סימפטומים נוספים של ADHD:

  • רציפות המאמץ – יכולים לעשות מאמץ אך לא לאורך זמן – קושי לסיים משימות
  • אי יכולת לדחות סיפוקים
  • קושי בהתנהגות תחת כללים – קושי לחיות עם כללים או סמכות
  • הנמכה במודעות שלהם כלפי הקשר בין פעולה לתוצאה. זה נקרא למידה  – לא לומדים את הקשר בין מעשה לתוצאה . בין מה שאני עושה למה שקורה לי. ואז חוזרים על התנהגות כל פעם מחדש, למרות שמקבל תגובה שלא אוהב.
  • ADHD מתחיל מוקדם.
  • אין אבחנה רשמית למבוגרים עם ADHD אך אחד הקריטריונים הוא שההפרעה התחילה לפני גיל 5-6

בערך בגיל 4 יש כבר התחלת אבחנה.

  • כרוני – יציב זה נשאר במהלך החיים.
  • בדרך כלל מתקיים במקביל עם הפרעות אחרות כגון ליקויי למידה, חרדה וכ'.
  • חייבת להיות הפרעה תפקודית במרכזי חיים כגון לימודים, תעסוקה, חברה או זוגיות.

יש קושי באבחון אובייקטיבי של ADHD בגלל אופי ההפרעה.

המצב שמאפיין אבחון פסיכולוגי: ישיבה של אחד על אחד, חדר שקט ונטול גירויים ומתן גירויים לא – מוכרים ומאתגרים –הם הסביבה בה-ADHD במיטבו.

לכן ילדים או מבוגרים עם ADHD לא תמיד יפגינו את הקושי התפקודי שיש להם בסביבתם הרגילה.

יש קושי בשימוש של רוב כלי האבחון הפסיכולוגיים לנושא הזה, כי הם לא נוצרו ולא תוכננו ל ADHD

אלא נלקחו מתחום אחר, הם לא ממש טובים לאבחנה מבדלת. זה גם בגלל המצב שנוצר בחדר האבחון. אבחונים ממוחשבים הם גם בעייתיים, בעיר אם נדענים על אחד מהם בלבד. ה TOVA הוא מהפחות מוצלחים שביניהם.

האבחון הטוב ביותר הוא שילוב בין דוחות של תצפיות מצד הורים, מורים ואנשים בסביבתו של הילד או מבוגר עם עריכת מבחנים. בנוסף גם דיווח עצמי. ביחד זה מאפשר קביעה משוקללת לגבי רמת ההפרעה התפקודית וקוגניטיבית ועמידתם מול הדרישות הדיאגנוסטיות של ה DSM.
 
טיפול:
 
אנשים עם ADHD מתקשים להפנים אינפורמציה שתשנה את צורת התנהגותם "בזמן אמת". זה נראה לעיתים שיש להם הפרעה בלמידה או זיכרון למרות שבדיעבד הם כמעט תמיד יכולים לתת רשימה של התנהגויות "נכונות" יותר בסיטואציה הנתונה. אם רוצים לתת טיפול, צריך להגיש להם את המידע בצורה נגישה וברורה . יש צורך בהרבה מעורבות והתערבות של המטפל (לא לשבת בשקט ולתת ל ADHD לדבר).
 
עדיף שיהיה ממוקד על נושא, תחום בעיה ודגש על תוצאות הניתנות למדידה ולהראות אם יש התקדמות. המטפל צריך לתת הרבה אינפורמציה, מה כן לעשות. הטיפול בעייתי כי יש בעיית התארגנות, במיוחד התארגנות בזמן.

אני תמיד מוסיף פרק על היתרונות של ADHD כי יותר מידי מבוגרים והורים של ילדים עם הפרעת קשב לא שמעו שיש גם פאן חיובי בתסמונת זו.

טיפול למבוגר:
 
מומלץ טיפול התנהגותי קוגניטיבי עם בדיקת התגובה לריטלין.
גם עם מבוגר שמתקשה לנצל טיפול שיחתי או תרופתי יש לשקול מציאת סביבהמתאימה יותר לצרכיו וכישוריו. אם אדם לא מצליח להתאים את עצמו לסביבה אז אין ברירה אלא למצוא סביבה המתאימה לו .המבוגר לא תמיד יתלונן שיש בעיה אבל הסביבה: הורים, אישה, בעל, בוס – נטרפים ממנו.
 
בחוויה של המבוגר הכל קורה מהר מידי,ולעיתים הוא לא קשוב לעצמו אלא לגירויים חיצוניים ופנימיים. לחלק גדול מהם יש בעיה עם מודעות עצמית –הם לא רואים איך הם משפיעים על הסביבה אלא רק איך הסביבה מגיבה אליהם. לרוב דוחפים אותם לטיפול ויש בעיה להחזיק אותם, הם נשארים בטיפול לעיתים לשרת אחרים. לרוב דוחפים אותם לטיפול מתוך הכרה שקיימת בעיה בהתנהלותם.

מבוגרים עם ADHD שהגיעו להכרה שמשהו אצלם צריך להשתנות מהווים אוכלוסיה טובה לטיפול ושינוי כי הם למעשה פרצו את המחסום הקשה ביותר שבולם שינוי.

ריטלין פועלת על ילדים ומבוגרים באותו האופן, וגם על אנשים "רגילים": זהו חומר שמעורר את המוח .נהגים,חיילים וסטודנטים היו משתמשים באמפטמין בכדי לא להירדם ולהמשיך ולתפקד למרות עייפות טבעית של המוח. ריטלין מוסיף אנרגיה מלאכותית למוח.

מעין בטריה רזרבית. מאובחנים עם ADHD סובלים באופן כרוני מעייפות מוחית בגלל תגובתיות היתר לכל גירוי סביבתי. הריטלין מאפשר להם לגייס אנרגיות למאמץ הדרוש לצמצם את התגובתיות הזאת . כשזה "עובד" המוח מצליח לגייס את הכוחות להדחיק את התגובות לגירויים לא רלבנטים.

ההשפעה של ריטלין קצרה וחולפת תוך 3-4 שעות אך עם מעט מאוד תופעות לוואי –בעיקר ירידה בתיאבון וקושי להירדם אם לוקחים את זה בסוף היום . ישנם סוגים אחרים של מולקולת האמפטמין שמתפרקים לאט יותר בגוף אך לרובם יש יותר תופעות לוואי.

יתרונות של ADHD-ADD

  1. אנרגיות מעל הממוצע
  2. העדר שחיקה בנושאים שמרתקים את תשומת הלב (אנשי הפקה ומכירות טובים)
  3. נאמנות והתמסרות – (שמרנות ,ישמרו על זה לאורך זמן אם נוצר קשר יישאר לאורך זמן).  
  4. במיטבם במצבים של עוררות יתר-מצבי חירום (אוהבים את הקצה).
  5. שמים לב לפרטים שאחרים מתעלמים מהם (חוקרים טובים מאוד מצד אחד מצד שני מבקרי איכות).  
  6. יכולת תירוץ והסברה מעולים (שר ההסברה)
  7. אומץ לב שמופגן בנכונות לקחת סיכונים (במצבי עירות מתפקדים יותר טוב, בבורסה – בסיכונים.
  8.  נטיה לא להתקשר ולחמוד רכוש – לעיתים נדיבות לב
  • לא מקבלים מרות ונכונות למרד בכל עת (לא מבינים מה זה  וגם לא יכולים להיות סמכותיים)
  • יצירתיות ויזמות ומיליון רעיונות חדשים (לא יודעים מה  לעשות עם הרעיונות ,רק אם נרתמים למישהו  לבצע, חממות שיוזמות דברים חדשים-הם מרימים דברים,יזמים טובים  בסטרט –אפ .אבל צריך לדעת מתי  להוציא אותם משם שלא ייהרסו).
  • לא נרתעים מכישלונות (כי לא לומדים מכשלון)
  • נמצא אותם לעיתים קרובות בגבול הידוע – בגילוי תחומים חדשים.   
  • במקום הנכון - ביצועים מעולים (בסביבה לא נכונה יכולים להיות כאב ראש לא קטן .לא מתאימים את עצמם לסביבה).
  • בד"כ מצטיינים בספורט ותחומים תחרותיים.  
  • טעויות מענינות .

  לADHD יש נטיה לנהוג לפי המראה האחורית. קובעים את ההתקדמות לפי מה שקורה מאחורה. זה בולם אותם. חלק גדול מהטיפול ב ADHD הוא להתאים את הסביבה אליהם, כי יש להם בעיה להתאים את עצמם לסביבה.
 
תקועים במהלך כלשהו ואם הסביבה לא מתאימה את עצמה יש התקלות.
 

מפורסמים עם ADHD

אנשים עם הפרעות קשב סובלים בדרך כלל מדימוי עצמי נמוך ותחושה של חוסר שייכות.

התמונות והרשימה הארוכה שלהלן מוכיחות כי בעלי ההפרעה תרמו תרומה מכרעת לחברה במהלך ההסטוריה. איננו "מטומטמים" או "עצלנים", אלא משתייכים לקבוצת האנשים יוצאי הדופן בכל דור ודור.
 

http://www.adhdrelief.com/famous.html

   

 

 
 
 
 

   
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים - www.2all.co.il